Skip to article frontmatterSkip to article content
Site not loading correctly?

This may be due to an incorrect BASE_URL configuration. See the MyST Documentation for reference.

אוסף בעיות — פוטנציאל כימי

אוסף בעיות: פוטנציאל כימי

בעיות בסגנון בחינה. פתרו אותן עם עט לפני שתיגעו במחשב; בעיות 4 ו-5 נועדו להסתיים במעבדה, ובעיה 6 היא אתגר. הפתרונות ומחווני הבדיקה נמצאים עם חומרי המרצה ובמכוון אינם באתר הזה.

קחו kB=1.381×10−23 J K−1\kB = 1.381 \times 10^{-23}\ \mathrm{J\,K^{-1}}, h=6.626×10−34 J sh = 6.626 \times 10^{-34}\ \mathrm{J\,s}, NA=6.022×1023 mol−1N_A = 6.022 \times 10^{23}\ \mathrm{mol^{-1}}, 1 u=1.661×10−27 kg1\ \mathrm{u} = 1.661 \times 10^{-27}\ \mathrm{kg} וכן g=9.81 m s−2g = 9.81\ \mathrm{m\,s^{-2}} לכל אורך הדרך.

בעיה 1 — שני חילופים בבת אחת

שתי מערכות, בעלות היחסים היסודיים S1(U1,V1,N1)S_1(U_1, V_1, N_1) ו-S2(U2,V2,N2)S_2(U_2, V_2, N_2), מופרדות על ידי דופן קבועה שמוליכה חום ומעבירה חלקיקים. הזוג מבודד, עם U1+U2=UU_1 + U_2 = U ועם N1+N2=NN_1 + N_2 = N.

(a) כתבו את StotS_{\mathrm{tot}} כפונקציה של U1U_1 ושל N1N_1, והראו שהמקסימום שלה דורש T1=T2T_1 = T_2 וכן μ1=μ2\mu_1 = \mu_2.

(b) קרוב לשיווי משקל, כשהטמפרטורות כבר שוות, הראו ש dStot=(μ2−μ1) dN1/T\mathrm{d}S_{\mathrm{tot}} = (\mu_2 - \mu_1)\,\mathrm{d}N_1/T. לאיזה כיוון זורמים החלקיקים?

(c) כעת נניח שהטמפרטורות אינן שוות, והדופן מעבירה חלקיקים אך לא חום. הראו שהגודל שמשתווה הוא μ/T\mu/T, ולא μ\mu. מדוע דופן כזאת אינה יכולה להתקיים באמת עבור חלקיקים הנושאים אנרגיה?

(d) הסבירו בשני משפטים מדוע הטיעון הזה הוא “הטיעון של מודול 09, כאשר NN בא במקום UU”, וציינו את התוצאה המקבילה עבור דופן נעה.

בעיה 2 — G = mu N

(a) מתוך dU=T dS−P dV+μ dN\mathrm{d}U = T\,\mathrm{d}S - P\,\mathrm{d}V + \mu\,\mathrm{d}N ומתוך G=U−TS+PVG = U - TS + PV, גזרו את dG=−S dT+V dP+μ dN\mathrm{d}G = -S\,\mathrm{d}T + V\,\mathrm{d}P + \mu\,\mathrm{d}N ומכאן את μ=(∂G/∂N)T,P\mu = (\partial G/\partial N)_{T,P}.

(b) הראו שה-μ\mu הזה זהה לביטוי −T(∂S/∂N)U,V-T(\partial S/\partial N)_{U,V}.

(c) בעזרת יחס אוילר U=TS−PV+μNU = TS - PV + \mu N, הראו ש-G=μNG = \mu N. מדוע נובע מכך שה-μ\mu של חומר טהור תלוי ב-TT וב-PP בלבד?

(d) הראו ש-F=μN−PVF = \mu N - PV, והסבירו במשפט אחד מדוע FF אינה μN\mu N.

(e) עבור הגז האידיאלי, כתבו את μ(T,P)\mu(T, P) במפורש, והראו ש-(∂μ/∂P)T=v(\partial\mu/\partial P)_T = v, הנפח לחלקיק.

בעיה 3 — עמודה עם רצפה דביקה

עמודה איזותרמית גבוהה של חנקן (m=28 um = 28\ \mathrm{u}) ב-T=300 KT = 300\ \mathrm{K} עומדת על רצפה בשטח A=1 cm2A = 1\ \mathrm{cm^2} שנושאת Ns=1015N_s = 10^{15} אתרי ספיחה, שכל אחד מהם קושר מולקולה אחת באנרגיה ε=−0.25 eV\varepsilon = -0.25\ \mathrm{eV}.

(a) בעזרת μ=kBTln⁡(n/nQ)+mgz\mu = \kB T\ln(n/n_Q) + m g z, הראו שהצפיפות בעמודה היא n(z)=n(0) e−z/Hn(z) = n(0)\,e^{-z/H}, ומצאו את HH.

(b) חשבו את nQn_Q עבור חנקן ב-300 K300\ \mathrm{K}, ואת הפוטנציאל הכימי ברצפה כאשר n(0)=2.4×1025 m−3n(0) = 2.4 \times 10^{25}\ \mathrm{m^{-3}}.

(c) אתרי הרצפה נמצאים בשיווי משקל עם הגז ב-z=0z = 0. מצאו את החלק היחסי של האתרים התפוסים.

(d) הראו שהמספר הכולל של המולקולות בגז שמעל הרצפה הוא n(0)AHn(0) A H, והשוו אותו למספר המולקולות הספוחות.

(e) באיזו צפיפות רצפה n(0)n(0) מכוסה מחצית מהמשטח? בטאו את התשובה כלחץ.

בעיה 4 — עד כמה יציב שוויון ה-mu?

הבעיה הזאת נועדה להסתיים במעבדה.

שתי קופסאות של גז סריג, בנות MM אתרים כל אחת, מחליפות ביניהן NN חלקיקים, כשהרצפה של קופסה B גבוהה ב-Δu\Delta u מזו של קופסה A.

(a) עבור מערכת מדוללת, מצאו את המספר הממוצע NˉA\bar N_A בקופסה A במונחי NN ו-Δu\Delta u.

(b) התייחסו לכל חלקיק כאילו הוא נמצא ב-A באופן בלתי תלוי בהסתברות p=NˉA/Np = \bar N_A/N. הראו שסטיית התקן של NAN_A היא Np(1−p)\sqrt{N p (1 - p)}, ושהפרש הפוטנציאלים הכימיים עובר פלוקטואציות בשיעור

σμA−μB≈kBTNp(1−p).\sigma_{\mu_A - \mu_B} \approx \frac{\kB T}{\sqrt{N p (1 - p)}} .

(c) חשבו את (b) עבור Δu=2 kBT\Delta u = 2\,\kB T ועבור N=100N = 100, 104 ו-1022.

(d) במעבדה, הריצו את chemical.particle_exchange_sim עבור N=250N = 250, 1000, 4000 ו-16 00016\,000 עם M=100NM = 100 N ועם Δu=2 kBT\Delta u = 2\,\kB T, כל אחת לפחות 20 זמני רלקסציה (chemical.relaxation_steps). מדדו את סטיית התקן של μA−μB\mu_A - \mu_B במחצית השנייה של כל ריצה, התאימו חוק חזקה ב-NN, והשוו את המעריך ואת המקדם ל-(b).

(e) מדוע סטיית התקן המדומה יוצאת קטנה מזו של (b) אם הרישומים נלקחים קרובים מדי זה לזה? מה זה אומר על פס השגיאה של ממוצע בזמן?

בעיה 5 — איזותרמת לנגמיור מתוך סימולציה

הבעיה הזאת נועדה להסתיים במעבדה.

(a) אתר שהוא ריק (אנרגיה 0) או מחזיק מולקולה אחת (אנרגיה ε\varepsilon) נמצא במגע עם מאגר חלקיקים ב-TT וב-μ\mu. בעזרת המשקל הגרנד-קנוני, גזרו את ⟨n⟩=1/(e(ε−μ)/kBT+1)\langle n \rangle = 1/(e^{(\varepsilon - \mu)/\kB T} + 1). פרטו את ההנחות שבהן השתמשתם.

(b) כשהגז משמש כמאגר, eμ/kBT=P/(nQkBT)e^{\mu/\kB T} = P/(n_Q \kB T). גזרו את איזותרמת לנגמיור θ=P/(P+P0)\theta = P/(P + P_0) ותנו את P0P_0.

(c) במעבדה, בצעו סימולציה של משטח בן 200 אתרים ב-ε=−2 kBT\varepsilon = -2\,\kB T המחליף חלקיקים עם מאגר בן 20 00020\,000 אתרים באנרגיה 0, עבור לפחות שמונה מספרי חלקיקים כוללים בין 20 ל-4000. בכל ריצה, רשמו את כיסוי המשטח, את החלק התפוס הממוצע cc של המאגר, ואת הפוטנציאל הכימי שלו (chemical.lattice_gas_mu).

(d) עם z=eμ/kBTz = e^{\mu/\kB T}, התאימו לנתונים שלכם את θ=z/(z+z0)\theta = z/(z + z_0), כש-z0z_0 הוא פרמטר ההתאמה. השוו את z0z_0 לחיזוי eε/kBTe^{\varepsilon/\kB T} וציינו את אי-הוודאות של ההתאמה. האם אי-הוודאות המדווחת אמינה?

(e) חזרו על ההתאמה כשהחלק התפוס cc בא במקום zz. מדוע c0c_0 יוצא קטן מ-z0z_0, ובאילו ממספרי החלקיקים שלכם נוצר ההבדל? מה זה אומר על השימוש בצפיפות של גז באיזותרמת לנגמיור?

בעיה 6 — סולם של קרומים (אתגר)

שלושה תאים, 1, 2 ו-3, ממוקמים זה לצד זה, ומופרדים בשני קרומים שמעבירים מים אך לא סוכר. תא 1 מכיל מים טהורים; תא 2 מכיל תמיסת סוכרוז בריכוז 0.1 mol/L0.1\ \mathrm{mol/L}; תא 3 מכיל 0.3 mol/L0.3\ \mathrm{mol/L}. כל תא פתוח מלמעלה לצינור אנכי בעל אותו שטח חתך, וכל המערכת נמצאת ב-298 K298\ \mathrm{K}.

(a) בעזרת מודל התמיסה האידיאלית, הראו שהפוטנציאל הכימי של הממס בתמיסה שבה החלק היחסי של המומס הוא xx, בלחץ PP, הוא μw∘(T,P)+kBTln⁡(1−x)\mu_w^{\circ}(T, P) + \kB T\ln(1 - x), וגזרו את Π=−(kBT/v)ln⁡(1−x)≈nskBT\Pi = -(\kB T/v)\ln(1 - x) \approx n_s \kB T.

(b) בשיווי משקל, לאיזה כיוון עוברים המים דרך כל קרום? דרגו את שלושת מפלסי המים הסופיים.

(c) בהזנחת המיהול שגורמים המים העוברים, מצאו את הפרשי הגבהים בשיווי משקל h2−h1h_2 - h_1 ו-h3−h2h_3 - h_2.

(d) כעת כללו את המיהול: אם שטח החתך של כל צינור הוא 0.1 cm20.1\ \mathrm{cm^2}, כל תא מכיל בתחילה 1 L1\ \mathrm{L}, ושלושת המפלסים מתחילים שווים, רשמו את המשוואות עבור המפלסים הסופיים. פתרו אותן נומרית, השוו ל-(c), ומצאו כמה מים יוצאים מתא 1.

(e) הסבירו מדוע התשובה ל-(c) אינה תלויה בגודל מולקולות המומס, ומדוע תמיסה של נתרן כלורי בריכוז 0.1 mol/L0.1\ \mathrm{mol/L} הייתה נותנת לחץ גדול כמעט פי שניים.