Skip to article frontmatterSkip to article content
Site not loading correctly?

This may be due to an incorrect BASE_URL configuration. See the MyST Documentation for reference.

אוסף בעיות — מעברי פאזה ומודל איזינג

אוסף בעיות: מעברי פאזה ומודל איזינג

בעיות בסגנון בחינה. פתרו אותן עם עט לפני שתיגעו במחשב; בעיות 4 ו-5 נועדו להסתיים במעבדה, ובעיה 6 היא אתגר. הפתרונות ומחווני הבדיקה נמצאים עם חומרי המרצה ובמכוון אינם באתר הזה.

אנרגיות נמדדות ביחידות של הצימוד JJ, טמפרטורות ביחידות של J/kBJ/\kB ושדות ביחידות של JJ, כמו במודול. לסריג הריבועי יש q=4q = 4 שכנים לכל אתר, והטמפרטורה הקריטית של אונסאגר היא kBTc=2J/ln⁡(1+2)=2.2692 J\kB T_c = 2J/\ln(1 + \sqrt{2}) = 2.2692\,J.

בעיה 1 — כלל הקבלה הוא בחירה, בגבולות מסוימים

שרשרת מרקוב מציעה להפוך ספין אחד, שנבחר באקראי באופן אחיד, ומקבלת את ההצעה בהסתברות A(ΔE)A(\Delta E), כאשר ΔE\Delta E הוא שינוי האנרגיה של ההיפוך.

(א) הראו שאיזון מפורט ביחס ל-ps∝e−Es/(kBT)p_s \propto e^{-E_s/(\kB T)} מתקיים אם ורק אם A(ΔE)/A(−ΔE)=e−ΔE/(kBT)A(\Delta E)/A(-\Delta E) = e^{-\Delta E/(\kB T)} לכל ΔE\Delta E. מדוע שלב ההצעה אינו מופיע בתנאי הזה?

(ב) אמתו שכלל מטרופוליס A=min⁡(1,e−ΔE/(kBT))A = \min(1, e^{-\Delta E/(\kB T)}) וכלל גלאובר A=1/(1+eΔE/(kBT))A = 1/(1 + e^{\Delta E/(\kB T)}) מקיימים אותו שניהם.

(ג) סטודנט מציע את A′=12min⁡(1,e−ΔE/(kBT))A' = \tfrac12 \min(1, e^{-\Delta E/(\kB T)}), “ליתר ביטחון”. האם הוא דוגם את ההתפלגות הנכונה? מה המחיר? הסבירו מדוע שום כלל אינו יכול להשתמש בקבוע c>1c > 1 במקום 12\tfrac12.

(ד) לסריג הריבועי ב-h=0h = 0 וב-kBT=2J\kB T = 2J, מנו את הערכים האפשריים של ΔE\Delta E להיפוך יחיד, ואת הסתברויות הקבלה של מטרופוליס ושל גלאובר לכל אחד מהם. איזה כלל מקבל לעתים קרובות יותר, והאם זה הופך אותו לנכון יותר?

(ה) הראו שהשרשרת עם הסתברות הקבלה AA משאירה את התפלגות בולצמן סטציונרית, על ידי סכימת האיזון המפורט על פני הקונפיגורציה ההתחלתית. אחר כך הסבירו מדוע הסטציונריות אינה אומרת כמה סריקות השרשרת צריכה כדי להגיע אליה.

בעיה 2 — קירות תחום בממד אחד ובשני ממדים

(א) שרשרת פתוחה של NN ספינים ב-h=0h = 0 מכוונת כולה למעלה. הראו שהכנסת קיר תחום אחד עולה ΔE=2J\Delta E = 2J ומרוויחה אנטרופיה ΔS≈kBln⁡N\Delta S \approx \kB \ln N, ומכאן ש-ΔF<0\Delta F < 0 עבור N>e2J/(kBT)N > e^{2J/(\kB T)}. חשבו את הסף הזה ב-kBT=0.5 J\kB T = 0.5\,J וב-kBT=0.2 J\kB T = 0.2\,J. מה אתם מסיקים לגבי סדר ארוך-טווח בכל T>0T > 0?

(ב) האנרגיה המדויקת לספין של השרשרת האינסופית היא E/(NJ)=−tanh⁡(J/(kBT))E/(NJ) = -\tanh(J/(\kB T)). הראו שהיא מתאימה לצפיפות של קירות תחום nw=(1−tanh⁡(J/(kBT)))/2n_w = (1 - \tanh(J/(\kB T)))/2 לכל קשר, והשוו את 1/nw1/n_w לסף של סעיף (א) ב-kBT=0.5 J\kB T = 0.5\,J.

(ג) עכשיו הסריג הריבועי, L×LL \times L. תחום של ספינים הפוכים המוקף בקיר סגור באורך ℓ\ell קשרים עולה 2Jℓ2J\ell. מספר הקירות הסגורים באורך ℓ\ell שעוברים דרך קשר נתון הוא לכל היותר 3ℓ3^{\ell}. הראו שהאנרגיה החופשית של קירות כאלה חיובית עבור kBT<2J/ln⁡3\kB T < 2J/\ln 3. חשבו את החסם והשוו אותו ל-TcT_c של אונסאגר.

(ד) הסבירו בשניים או שלושה משפטים מדוע סעיף (ג) מתיר סדר בשני ממדים אך אינו מוכיח אותו, ומדוע אי אפשר לחזור על אותו טיעון בממד אחד.

בעיה 3 — שדה ממוצע: במה הוא צודק וכמה הוא טועה

(א) החל מספין יחיד בשדה heffh_{\mathrm{eff}}, שעבורו ⟨s⟩=tanh⁡(heff/(kBT))\langle s \rangle = \tanh(h_{\mathrm{eff}}/(\kB T)), גזרו את משוואת השדה הממוצע m=tanh⁡((qJm+h)/(kBT))m = \tanh((qJm + h)/(\kB T)), וציינו במדויק מהו הקירוב.

(ב) הראו בשרטוט או בפיתוח שב-h=0h = 0 למשוואה יש פתרונות שונים מאפס רק מתחת ל-kBTcMF=qJ\kB T_c^{\mathrm{MF}} = qJ.

(ג) פתחו tanh⁡x≈x−x3/3\tanh x \approx x - x^3/3 והראו שמעט מתחת ל-TcMFT_c^{\mathrm{MF}} מתקיים m0≈3(1−T/TcMF)m_0 \approx \sqrt{3(1 - T/T_c^{\mathrm{MF}})}. מהו המעריך β\beta של השדה הממוצע? מהו המעריך המדויק בסריג הריבועי?

(ד) מעל TcMFT_c^{\mathrm{MF}}, קרבו לסדר ראשון ב-hh קטן והראו ש-χ=∂m/∂h=1/(kB(T−TcMF))\chi = \partial m/\partial h = 1/(\kB(T - T_c^{\mathrm{MF}})): חוק קירי–וייס. מהו המעריך γ\gamma של השדה הממוצע?

(ה) בכמה אחוזים השדה הממוצע מעריך ביתר את טמפרטורת המעבר של הסריג הריבועי? מה הוא מנבא לשרשרת (q=2q = 2), ומה האמת שם?

(ו) ב-kBT=2.0 J\kB T = 2.0\,J השדה הממוצע נותן m0=0.958m_0 = 0.958 ואונסאגר–יאנג נותנים 0.911; ב-1.5 J1.5\,J הערכים הם 0.990 ו-0.987. הסבירו מדוע השדה הממוצע טוב יותר בטמפרטורה הנמוכה.

בעיה 4 — איתור T_c משיא הסוספטיביליות

השתמשו במעבר על פני טווח הטמפרטורות שבמעבדה, או ב-thermolab.ising.temperature_scan.

(א) עבור L=8L = 8, 16 ו-32, עברו על kBT\kB T מ-2.20 J2.20\,J עד 2.80 J2.80\,J בצעדים של 0.02 J0.02\,J, עם לפחות 104 סריקות לכל טמפרטורה אחרי שלב החימום. רשמו את הטמפרטורה של השיא של χ′=N Var(∣m∣)/(kBT)\chi' = N\,\mathrm{Var}(|m|)/(\kB T) ואת גובהו. חזרו על כך עם עוד שלושה זרעים, וצטטו כל מיקום שיא עם שגיאה.

(ב) סקיילינג בגודל סופי מנבא Tpeak(L)=Tc+a L−1/νT_{\mathrm{peak}}(L) = T_c + a\,L^{-1/\nu} עם ν=1\nu = 1 לסריג הריבועי. התאימו את שלושת מיקומי השיא שלכם כנגד 1/L1/L ואקסטרפלו ל-L→∞L \to \infty. השוו ל-TcT_c של אונסאגר, וציינו אם ההפרש נמצא בתוך השגיאה שלכם.

(ג) שרטטו את גובה השיא כנגד LL בצירים לוגריתמיים והתאימו חזקה. התאוריה אומרת γ/ν=7/4\gamma/\nu = 7/4; מה אתם מוצאים, ומדוע שלושה סריגים קטנים עשויים שלא להסכים איתה?

(ד) חבר לכיתה מתאים את Tpeak(L)T_{\mathrm{peak}}(L) כנגד 1/L21/L^2 במקום זאת ומקבל אקסטרפולציה שונה. מה מניחה הבחירה של המעריך, ואיזו מהמסקנות שלכם אינה תלויה בהנחה הזו?

בעיה 5 — מדידת מעריך, ומדוע התשובה מוטה

(א) ב-L=64L = 64, מדדו את ⟨∣m∣⟩\langle |m| \rangle ב-kBT=1.8\kB T = 1.8, 1.9, 2.0, 2.1, 2.15, 2.2 ו-2.25 J2.25\,J, עם פס שגיאה לכל אחד שמתוקן לזמן המתאם העצמי: σ/Neff\sigma/\sqrt{N_{\mathrm{eff}}} עם Neff=n/(2τ)N_{\mathrm{eff}} = n/(2\tau). דווחו על τ\tau בכל טמפרטורה. היכן הוא הגדול ביותר?

(ב) התאימו את ln⁡⟨∣m∣⟩\ln\langle|m|\rangle כנגד ln⁡(Tc−T)\ln(T_c - T), בעזרת TcT_c של אונסאגר. איזה מעריך אתם מוצאים? השוו לערך המדויק 1/81/8.

(ג) חזרו על ההתאמה רק עם שלוש הטמפרטורות הרחוקות ביותר מ-TcT_c, ואז רק עם שלוש הקרובות ביותר. הסבירו את ההבדל: ציינו הטיה אחת ששולטת רחוק מ-TcT_c ואחת ששולטת קרוב אליה.

(ד) לנקודה שלכם ב-2.25 J2.25\,J, השוו את השגיאה הנאיבית σ/n\sigma/\sqrt{n} לשגיאה המתוקנת. באיזה גורם עמדתם להפריז בדיוק שלכם?

(ה) הריצו את הנקודה של 2.25 J2.25\,J עם ארבעה זרעים שונים. האם ארבעת הערכים מסכימים בתוך פסי השגיאה המתוקנים שלהם? בתוך הנאיביים? מה זה אומר על השאלה איזה פס שגיאה לצטט?

בעיה 6 — הפרמגנט החבוי בתוך מודל איזינג (אתגר)

(א) קבעו J=0J = 0. הראו שהספינים נעשים בלתי תלויים, שפונקציית החלוקה מתפרקת למכפלה של הצורה לספין יחיד ממודול 12, ושמתקיים בדיוק ⟨m⟩=tanh⁡(h/(kBT))\langle m \rangle = \tanh(h/(\kB T)).

(ב) קחו את המגנוט המדויק של השרשרת מהמודול, m=sinh⁡(h/(kBT))/sinh⁡2(h/(kBT))+e−4J/(kBT)m = \sinh(h/(\kB T))/\sqrt{\sinh^2(h/(\kB T)) + e^{-4J/(\kB T)}}, והראו שהוא מצטמצם לתוצאה של סעיף (א) כאשר J→0J \to 0. אחר כך הראו שעבור hh קטן ו-J>0J > 0 קבוע מתקיים χ=∂m/∂h∣h=0=e2J/(kBT)/(kBT)\chi = \partial m/\partial h|_{h=0} = e^{2J/(\kB T)}/(\kB T), והסבירו פיזיקלית מדוע הצימוד מעניק לשרשרת סוספטיביליות גבוהה יותר מזו של ספינים חופשיים.

(ג) עבור J=0J = 0, אמתו ישירות את זהות הפלוקטואציות χ=N Var(m)/(kBT)\chi = N\,\mathrm{Var}(m)/(\kB T), על ידי חישוב Var(m)\mathrm{Var}(m) עבור NN ספינים בלתי תלויים.

(ד) ב-h=0h = 0 וב-J>0J > 0 בסריג הריבועי, הסבירו מדוע הזהות של סעיף (ג) עדיין מתקיימת לכל NN סופי, אבל האומד שהמעבדה משתמשת בו מתחת ל-TcT_c מחליף את mm ב-∣m∣|m|. מה היה משתבש, בריצה של 104 סריקות ב-kBT=2.0 J\kB T = 2.0\,J על סריג 8×88 \times 8, אילו השתמשתם ב-mm?